פסק-דין בתיק ה"פ 322/04

    זוהי תובענה לסעד הצהרתי שלפיו זכותם של המבקשים להירשם בלשכת רשום המקרקעין         כבעלי זכויות חכירת משנה בנכס מקרקעין המצוי בחלקה 159 בגוש 6904 והידוע כדירה מס'   6 בשדרות בן ציון 24 תל אביב (להלן:- " הדירה"), הרשומות על שם המשיבה הפורמלית (להלן:- " המנוחה" או " הסבתא"), גוברת על עיקול זמני שהוטל לבקשת המשיבה ביום        27.8.02 על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב בת"א 27199/01 (בש"א 128310) על זכויות           המנוחה בדירה.

כן מבוקש, שבכפוף לביטול צו המניעה הזמני שנרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 1.3.01 על   זכויות החכירה של המנוחה במסגרת ה"פ 344/01 (בש"א 5756/01) בתל-אביב, יירשמו זכויות חכירת המשנה בדירה על שם המבקשים, נקיות מכל זכות צד ג'      כלשהי, כדלקמן: המבקשת 1 (להלן:- " אילנה") - מחצית מהזכויות; המבקשת 2 (להלן:-  דנה") 1/6 מהזכויות; המבקש 3 (להלן:- " ארז") - 2/6 מהזכויות.

במוקד הדיון ניצבת תחרות בין המבקשים, שקיבלו במתנה מהמנוחה זכויות במקרקעין, שלא הושלמו ברישום, ואף לא נרשמה לטובתם הערת אזהרה, לבין המשיבה, נושה של המנוחה, נותנת המתנה, שהטילה עיקול על המקרקעין. מי מבין השניים גובר?

1.           העובדות:

(א)        המשיבה היא חברה העוסקת ביבוא, זיקוק ושיווק מתכות יקרות.

            לפני כ-30 שנה הקימו המנוחה, בעלה (להלן:- " מר אבדור", וביחד:- " בני הזוג"), בנם דרור ואשתו אורית (להלן ביחד:- " הערבים") את חברת תכשיטי אבדור בע"מ (להלן:- " החברה"). החברה הייתה לקוחה של המשיבה ונהגה להזמין ממנה זהב טהור ו/או מתכות ו/או טובין שונים.

(ב)        בשנת 1984 חתמו הערבים על כתב ערבות אוטונומית להבטחת כל חובותיה של החברה כלפי המשיבה (להלן:- " כתב הערבות", נספח "א" לתשובת המשיבה לתובענה).

(ג)         על-פי טענת המשיבה, חוב החברה כלפיה, בשנת 1997, הגיע כדי 125,000 $ וחוב זה לא נפרע.

(ד)        ביום 28.7.97 העבירה המנוחה למבקשים ללא תמורה את כל זכויות חכירת המשנה בדירה (העתקי תצהירי העברת וקבלת הזכויות ללא תמורה - נספחים א'1-א'4 לתובענה).

            המבקשים העניקו מנגד לבני הזוג את זכות השימוש והחזקה הבלעדיים בדירה לכל ימי חייהם, ללא כל תמורה (נספחים ב'1-ב'3 לתובענה).

(ה)        עוד באותו יום, חתמו כל הצדדים על ייפויי כוח בלתי חוזרים לטובת עוה"ד ממשרד אלחנני דנציגר שפורן ושות' לביצוע העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (העתקי יפויי הכח - נספחים ג'1-ג'4 לתובענה).

העברת הזכויות דווחה לרשויות והצדדים שילמו את המיסים שחלו עליה (העתק טופס הדיווח - נספח "ד" לתובענה).

            הליך רישום העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין לא הושלם וכן לא             נרשמה הערת אזהרה על המתנה לטובת המבקשים.

(ו)         בשנת 2000 נקלעה החברה לקשיים ועתרה להקפאת ההליכים נגדה. חובותיה הגיעו כדי 12 מליון ש"ח, ומשלא צלח הליך ההקפאה - מונה לה כונס נכסים.

(ז)         ביום 22.2.01 הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה כספית בסך של 350,209 ש"ח נגד החברה והערבים לה (ת.א. 27199/01; להלן:- " תביעת המשיבה"), בה נתבעה גם המנוחה כערבה לחובות החברה. המשיבה עתרה אף לצו עיקול זמני על הדירה - וביום 27.8.02 הוטל עיקול ונרשם בספרי המקרקעין.

(ח)        ביום 25.2.01 הגיש בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן:- " הבנק") המרצת פתיחה בה עתר לפסק-דין הצהרתי שלפיו זכויות החכירה בדירה הרשומות על          שם המנוחה בלבד, הן זכויות חכירה משותפות לבני הזוג וכי יש לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הזכויות בדירה על שם בני הזוג ביחד באופן             שווה (להלן:- " תובענת הבנק"; נספח ה'1 לתובענה). כן עתר הבנק לפסק-דין        הצהרתי שלפיו המנוחה נושאת במשותף בחובותיו של מר אבדור כלפי הבנק          מכח      הלכת השיתוף.

המרצת הפתיחה הוגשה לנוכח תביעה כספית (ת.א. 2376/00) בסכום של מעל 4,000,000 ש"ח במסגרתה נתבע מר אבדור כערב לחובות החברה.

במסגרת תביעת הבנק הגיש הבנק בקשה לצו מניעה זמני כנגד המנוחה מביצוע כל טרנסקציה בזכויותיה בדירה (בש"א 5756/01; נספח ה'2 לתובענה) וביום 15.5.01 ניתן צו מניעה זמני כאמור על-ידי כב' השופט זפט.

            ביום 1.3.01 נרשם צו המניעה בלשכת רישום המקרקעין.